מחלת חניכיים

מחלת חניכיים הינה תופעה נפוצה, כשליש מהאוכלוסיההבוגרת סובלת ממנה ומאופינת בדלקת של הרקמות האוחזות ומקיפות את השן. רקמות אלה כוללות את החניכיים, העצם האלוואולרית וגיד הנקרא הלגמנט הפריודונטלי המצוי בתווך ומעגן את השן לעצם האלוואולרית. מחלת החניכיים היא הסיבה העיקרית לאובדן שיניים במבוגרים.

הגורם עיקרי למחלת חניכיים הוא הצטברות רובד חיידקים הדבוק לדפנות השיניים ואבנית, שהינה רובד שמסתייד. החיידקים ברובד ועל האבנית מפרישים רעלנים. בתגובה מתפתחת דלקת, שהינה  תגובת הגוף נגד אותם חיידקים ורעלנים המגרים את החניכיים. בשלב ראשוני הדלקת מוגבלת לרקמות הרכות המקיפות את השן אך לעיתים הדלקת עשויה להוביל להרס העצם התומכת בשן עד לאובדן השן עצמה.  מחלת חניכיים מושפעת מהמצב הסיסטמי של המטופל והיא חריפה יותר בקרב חולי סכרת ומעשנים. כמו כן קיימים יחסי גומלין הדוקים בין מחלת חניכיים  ל: השמנה, איזון סוכרתי, יל"ד אירועים לבביים, טרשת ועוד. מכאן החשיבות, הרבה בטיפול במחלת החניכיים.

תחילה יבוצע תיעוד מדויק של המחלה וזיהוי הגורמים המסייעים לה. בהמשך, ולאחר הדרכה להגיינה אורלית מותאמת אישית, יכלול  הטיפול הסרת האבנית, מהשן והשורשים החשופים. לעיתים ינתן טיפול אנטיביוטי מקומי או סיסטמי, ואם יידרש תבוצע התערבות כירורגית, תלוי בדרגת החומרה של מחלת החניכיים והתגובה לטיפול השמרני.