עקירת שיני בינה/שיניים כלואות

השיניים שלנו הן נכס חשוב מאין כמוהו – הן ממלאות תפקיד חיוני ביותר בתפקוד השוטף שלנו ומשפיעות רבות כמובן גם על האסתטיקה, על הדיבור ואפילו על אופן העיכול של המזון שאנחנו צורכים. לכן, כשמטופלים מגיעים אלינו למרפאה כדי לשפר את בריאות הפה – השאיפה המרכזית שלנו תמיד תהיה להציל את השיניים הקיימות. רק אם הבנו שמדובר במלחמה אבודה – נעקור אותן כדי להחליפן בשתלים.

אז באילו מקרים מבצעים עקירות שיניים? מתי דווקא נעדיף לעקור את השן ולא להשאיר אותה בפה? איך נראה התהליך הזה? האם הוא כואב? ולמה לצפות בשעות, בימים ובשבועות שאחרי העקירה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להתכונן בצורה נכונה יותר לתהליך שנראה ונשמע הרבה יותר מפחיד ממה שהוא באמת:

באילו מקרים נצטרך לעקור שיניים?

עקירת שיניים כאמור מתבצעת ברוב המקרים כמוצא אחרון כאשר מיצינו את כל האפשרויות האחרות להצלת השן, אולם כפי שכבר הבנו, קיימים גם מקרים שבהם דווקא נעדיף לעקור שן כדי למנוע נזק מתמשך ומסוכן לבריאות. אלו המקרים הנפוצים שבהם נחליט על עקירה:

עקירת שן בינה 

לשיני בינה אין באמת ערך פונקציונלי והן במקרים מסוימים עלולות לגרום לכאבים, לזיהום או לאי נוחות ככלית כתוצאה מצמיחה בכיוון לא נכון או מהימצאותן בסמוך לעצבים או לשיניים אחרות. לכן, במקרים מסוימים אכן נעדיף לעקור את השן דווקא כדי לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של המטופל.

שן פגועה שלא ניתן להציל 

אם השן כבר נהרסה כתוצאה מעששת, מחלה או בעיה רפואית אחרת וראינו כי כל ניסיון להציל אותה ככל הנראה לא יצלח – לא יהיה מנוס מלעקור אותה ולהחליפה בשתל.

דלקת משמעותית בשורש השן

 ישנם מצבים שבהם מתפתח מסביב לשורש השן תהליך דלקתי מתקדם או ציסטות שלא ניתן להסיר בטיפול שורש בלי לסכן את השן או את השורש.

הפרעה לאסתטיקה או ליישור השיניים 

אצל חלק מהאנשים צומחות שיניים עודפות אשר מפריעות לשיניים אחרות או פשוט פוגעות באסתטיקה של החיוך. כאשר מדובר בעודף של שיניים, קל יותר לעקור אותן ללא חשש מההשלכות התפקודיות של המהלך הזה.

מחלת חניכיים מתקדמת 

במקרים מסוימים, מחלת חניכיים עלולה לגרום להרס של העצמות שתומכות בשיניים בצורה שלא מאפשרת להציל אותן ומחייבת עקירה. מצב זה כאמור נחשב למפלט אחרון לאחר שהבנו שלא ניתן לעשות כלום כדי לטפל בבעיה בצורה אחרת.

שאריות של שורשי שיניים לאחר אובדן שן 

במקרים של חבלה או נשירה של שיניים, לעיתים נותרים במכתשית חלקים משורש השן. הדבר לא רק מפריע להנחת שתלים בשלב מאוחר יותר אלא גם עלול לגרום לכאבים ולרגישות.

מחלות רקע 

לאנשים שמתמודדים עם מחלות לב, סוכרת, סרטן או מחלות שמדכאות את מערכת החיסון, זיהום בשן עלול לגרום לסיבוכים לא צפויים ומיותרים. במצב כזה ייתכן שלא תהיה ברירה אלא לעקור שיניים מזוהמות על מנת להפחית את הסיכון הזה.

עקירת שיניים רגילה או עקירה כירורגית: מה ההבדל?

עקירת שיניים היא הליך די נפוץ שמבוצע בכל מרפאות השיניים ברחבי הארץ. זוהי פרוצדורה שאינה כירורגית, אשר אפשר לבצע במקום ללא היערכות מיוחדת. כל רופא שיניים מוסמך לבצע עקירה שגרתית ובדרך כלל מדובר בהליך קצר עם סיכון נמוך לסיבוכים ולתופעות לוואי.

מנגד, עקירה כירורגית היא הליך שכפי שאפשר להבין משמו הוא מעט מורכב יותר. זהו ניתוח לכל דבר, אם כי הוא אינו משמעותי כמו הליכים כירורגיים אחרים כמובן ונחשב גם הוא יחסית בטוח ועם סיכון נמוך. למרות זאת, חשוב לקחת אותו ברצינות ולבצע אותו אצל מנתח פה ולסת או לכל הפחות רופא מומחה המנוסה בפרוצדורות מהסוג הזה.

עקירה כירורגית מבוצעת כאשר לא ניתן פשוט לשלוף את השן ממקומה באמצעות מלקחיים. היא נערכת במקרים שבהם השן הרוסה מדי, או קטנה מדי בשביל לתפוס אותה באמצעות המלקחיים. בנוסף, ההליך הזה מבוצע במקרה של עקירת שן בינה כלואה, כאשר השן עוד לא בקעה לחלוטין ואין למנתח גישה מלאה אליה.

בכל המקרים האלו, על מנת לאחוז את השן ולעקור אותה, תחילה יבצע הרופא הרדמה מקומית ולאחר מכן יפער חתך קטן בחניכיים, אשר דרכו יאחז את השן באמצעות מלקחיים רפואיים ויעקור אותה מהשורש. בתום הפרוצדורה הרופא יתפור את החניכיים, ברוב המקרים באמצעות תפרים שנספגים מעצמם כעבור כמה ימים.

עקירה רגילה היא כאמור הליך די פשוט שכמעט אינו טומן בחובו תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, עקירה כירורגית ככל הנראה תדרוש הליך שיקום מעט ארוך יותר, שעלול להיות כרוך גם בכאבים מקומיים, נפיחות באזור הטיפול וייתכן שאף דימום מקומי וזמני שצפוי לחלוף במהרה.

איך מתמודדים עם הכאב והנפיחות?

נפיחות בחלל הפה, כמו גם כאב או דימום מקומי הן תופעות נפוצות אחרי ביצוע עקירה. חשוב שלא להיבהל מהן ולהבין שהן יחלפו לכל היותר לאחר כמה ימים. מחקרים הראו שבשביל אנשים שסובלים מכאבים אחרי טיפולי שיניים, גם משככי כאבים שניתנים ללא מרשם רופא בהחלט מהווים אמצעי יעיל להפגת הכאב או להתמודדות נכונה יותר איתו. הניסיון שלנו מלמד שבעקירות זה בהחלט מספיק כדי להתגבר על אי הנוחות הזמנית או הכאב.

אם מופיע דימום באזור הטיפול, יש לספוג אותו באמצעות גזה או צמר גפן. חשוב לשים לב לכל מקרה שבו הנפיחות, הכאב והדימום לא חולפים ואף מתגברים. במצב כזה, בייחוד אם הוא מלווה בעלייה בחום הגוף, יש לעדכן אותנו במרפאה בהקדם לקבלת הנחיות נוספות.

הימים שאחרי העקירה: עשו ואל תעשו

מידת הרצינות שלכם כמטופלים והנכונות שלכם לעקוב אחר ההנחיות, יגדירו במידה רבה את ההצלחה או הכישלון של ההליך בכללותו. על מנת לסייע לעצמכם להחלים ולהבטיח שמירה על בריאות חלל הפה, יש לעקוב אחר כמה הנחיות מרכזיות:

תזונה 

בשעות שאחרי העקירה יש להימנע משתייה או אכילה – עד להתפוגגות חומרי ההרדמה. כדאי להימנע גם משטיפה של הפה על מנת לשמור על קריש הדם במקומו ולמנוע דימום נוסף מאזור העקירה.

קירור 

על מנת למנוע נפיחות לאחר העקירה, מומלץ להניח קרח מכוסה בבד על הפנים באזור הטיפול.

הימנעות מעישון 

לצד כל ההשלכות השליליות של העישון, הוא גם מאט את זרימת הדם, דבר שפוגע בתהליך ההחלמה. לכן יש להימנע מעישון ככל שניתן בימים ואפילו בשבועות שאחרי העקירה. גם מאלכוהול מומלץ להתרחק בתקופה רגישה זו.

הימנעות מיריקה ומשטיפת הפה 

הפעולות האלו מעודדות דימום באזור העקירה ומומלץ מאוד להימנע מהן למשך כמה ימים.

מנוחה

בימים שאחרי הטיפול חשוב להימנע מפעילות גופנית או מכל פעילות מאומצת אחרת. חשוב שלא להפעיל לחץ על אזור הפה, שעלול להיגרם בפעולות כמו צלילה, טיסה או ניפוח בלונים.

טיפול תרופתי 

אם הרופא הורה על נטילת אנטיביוטיקה – חשוב לזכור לקחת אותה באופן קבוע על פי ההנחיות. האנטיביוטיקה מהווה חלק חיוני במניעת זיהומים שעלולים לגרום לקשיים נוספים בשמירה על היגיינת הפה.

ביקורות 

חשוב לזכור להגיע למרפאה לביקורות תכופות במועדים שנקבעו. זאת על מנת לבחון את הצלחת הטיפול, לקבוע תוכנית להמשך ולזהות בעיות שעלולות להיווצר לפני שיחמירו.